ע"א 596/80

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על ביצוע שטר. המשיב הגיש בקשה לביצוע שטר נגד המערער, שקיבל התראה והיה עליו להשיב תוך עשרה ימים לפי תקנות ההוצאה לפועל דאז, התשכ"ח-1968. עם זאת, תקנה חדשה, תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1980, האריכה את תקופת ההתנגדות לעשרים יום, והמערערת התנגדה בתוך פרק זמן חדש זה. התיק נסוב סביב השאלה האם התקנה החדשה חלה על עניינו של המערער והאם התנגדותו הוגשה במועד. בית משפט השלום פסק לטובת המערער, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו. בית המשפט העליון, בפסק דינו, מצא כי בקשה להארכת מועד לביצוע שטר נופלת תחת תקנה 488 לתקנות סדר הדין האזרחי, הדורשת טעם מיוחד להארכה. במקרה זה, השתלשלות האירועים שהובילה לדיון בערעור מהווה סיבה מיוחדת להארכה. עוד ציין בית המשפט כי אין להעניש את המערער על טעות בהבנת החוק. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, בקובעו כי יש לראות את התנגדות המערער כדין שהוגשה בתוך המועד שהוארך. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל אפוא, והחלטת בית משפט השלום אושרה. בנוסף, הורה בית המשפט העליון כי הוצאות הדיונים בכל הערכאות יישאו במשיב, בסך 5,000 ₪.