בר"מ 3837/24

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטת בית הדין לעררים הפועל מכוח חוק הכניסה לישראל, בנוגע לבקשת מעמד בישראל של אזרחית מולדובה, המכונה האם, ושני בניה, שנולדו בישראל לאב אחר. האם נכנסה לישראל באופן בלתי חוקי בזהות שאולה בשנת 2002 ולא הגישה בקשה להסדרת מעמד במשך שנים רבות. בשנת 2018 נעצרה ונצטוותה לעזוב את הארץ. לאחר מכן הגישה האם בקשה למעמד מטעמים הומניטריים עבורה ועבור בניה, בקשה שנדחתה על ידי הרשות המבקשת, מה שהוביל את המשפחה לערער לבית הדין לעררים. בית הדין לעררים דחה את הערעור, מה שהוביל את המשפחה לערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורם בחלקו. בית המשפט המחוזי קבע כי יש להביא את הבקשה למעמד בפני הוועדה הבין-משרדית והורה למבקשת לשקול מחדש את בקשתם של האם ובנה הצעיר ולעכב את גירושם. היא גם העניקה רישיון לבן הבכור, ואפשרה לו להגיש בקשה למעמד בתום תקופת הרישיון. הרשות המבקשת ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה. גם בקשת הרשות למתן רשות ערעור על החלטה זו ב"גלגול שלישי" נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא שאלה עקרונית החורגת מהאינטרסים של הצדדים. פסק הדין הדגיש את נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ובפרט את חוסר הקשר של הבנים למולדובה ואת קשייו המיוחדים של הבן הבכור, ולא קבע תקדים. מאחר שלא התבקשה תשובה, לא היה צו לעניין העלויות.