בע"ח 51067-01-22

תקציר

השופט הכריע במספר בקשות של ההגנה לעיין בחומרים שבידי התביעה. הבקשה הראשונה ביקשה התכתבויות הקשורות לחוות דעת מומחים שהוכנו על ידי משרד הבריאות, כולל טיוטות של חוות הדעת. השופט קבע כי התכתבויות וטיוטות אלה הן רשומות פנימיות שאין חובה לחלוק אותן עם ההגנה, שכן הן אינן מהוות חומרי חקירה. מדובר בתכתובות טכניות וטיוטות ביניים המאפשרות דיאלוג כן וחופשי בתוך הרשות המינהלית. הבקשה השנייה התייחסה לחומרים מתיק משרד הבריאות על בתי מרקחת המוזכרים בכתב האישום. הצדדים הגיעו להסכמה על חלק מהמסמכים, אשר ישותפו עם ההגנה לאחר מחיקת פרטים אישיים. לגבי יתר המסמכים קבע השופט כי חלקם אינם רלוונטיים להגנה ולכן לא ישותפו. לגבי אחרים, התביעה תצטרך לאשר אם תוכן הדברים שנאמרו בפגישות עם משרד הבריאות בא לידי ביטוי בחומרי חקירה שכבר נמסרו להגנה. השופטת ביקשה משני הצדדים מידע נוסף בנושא והבסיס הנורמטיבי לפגישות, וההחלטה במסמכים אלה תתקבל לאחר קבלת עדכונים אלה. ככלל, פסק הדין של השופט העדיף במידה רבה את עמדת התביעה, והכיר בחשיבות ההגנה על רשומות פנימיות והבחין ביניהן לבין חומרי חקירה שיש לחלוק עם ההגנה. ההחלטה הדגישה את השלב המקדמי של ההליך ואת חוסר הרלוונטיות הברורה של מסמכים מבוקשים רבים להגנה. כמו כן הודגשה זכות הערעור על ההחלטה.