ע"ע 664/08

תקציר

חשמלאי עבד בחברת החשמל מזרח ירושלים ממאי 2001 עד דצמבר 2005. לאחר סיום העסקתו הגיש תביעה לזכויות סוציאליות שונות לבית הדין האזורי בירושלים. בית המשפט דחה את תביעתו להפרשי שכר מינימום והגדיל את פיצויי הלנה. הערעור לבית המשפט העליון התמקד במרכיבים אלה של התביעה ובשלילת הוצאות המשפט. המערער טען כי הוא מועסק במשרה מלאה וזכאי להפרשי שכר מינימום, ואילו המשיב טען כי המערער מועסק ב-97% מתפקידו. באשר להגדרת משרה מלאה, קבע בית המשפט כי היא משתנה בין מגזרים ומקומות עבודה, ואינה מוגבלת ל-186 שעות בחודש כאמור בחוק שכר מינימום. הואיל והמערער עבד 41 שעות שבועיות, והדבר אושר כסטנדרט למשרה מלאה במקום עבודתו, הוא זכאי להפרשי שכר מינימום בתוספת ריבית, שישולמו על ידי המשיב. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת לתוספת "סף מינימום", וקבע כי מדובר בתוספת שכר ולא בהעלאה מותנית. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תביעת המערערת להגדלת פיצויי הלנה התיישנה, שכן היא מתייחסת לתשלומים ששולמו למעלה משנתיים לפני הגשת התביעה. לבסוף, חויב המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט פליטמן חלק על כך, וטען כי ההגדרה של משרה מלאה צריכה להיות אחידה בין מגזרים, והציע חישוב שונה לקביעת מעמד משרה מלאה.