תפ"ע 40633-03-22

תקציר

הנאשם הואשם בביצוע מעשה מגונה בקטין. האירוע התרחש כאשר הנאשם, נהג אוטובוס ציבורי, היה לבדו עם ילדה בת 13 באוטובוסו. הוא התיישב לידה, יזם שיחה והעיר הערות לא הולמות על המראה שלה. למרות ניסיונותיה של הקטינה לצאת מהאוטובוס, התמהמה הנאשמת בפתיחת הדלתות והמשיכה ללחוץ את ידה בחוזקה ולנשק אותה על הלחי. בסופו של דבר הצליח הקטין לעזוב את המקום. בית המשפט הכיר בנזק הנפשי והנפשי שנגרם לקטין, והדגיש את חומרתן הרבה של עבירות המין המבוצעות בקטינים. נבחנו נסיבות ביצוע העבירה, לרבות פער הגילים, ניצול פגיעותה של הקטינה והפגיעה במרחב האישי שלה. מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה כרוכה בדרך כלל במאסר בפועל, המשקף את סלידתה של החברה ממעשים אלה ומשמש גורם מרתיע. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, המצוי בקצה התחתון של קשת עבירות המין, קבע בית המשפט כי יש מקום לצו עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת. בית המשפט דחה גם את בקשת ההגנה לבטל את ההרשעה, תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי ושיקולי הענישה העומדים בבסיס ההרשעה. על הנאשם נגזרו חמישה חודשי עבודות שירות, 17 חודשי מאסר על תנאי, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 8,000 שקל לקורבן. גזר הדין נועד לאזן בין גמול, הרתעה ושיקום הנאשם, שהביע חרטה והחל בטיפול טיפולי.