ע"ע 644/05

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של הסכם המשכיות לעניין הטבות עובדים בין קרן פנסיה לבין רשויות מקומיות בישראל, לרבות עיריות כמו תל אביב. ההסכם מבטיח את רציפות הזכויות הפנסיוניות לעובדים העוברים בין תוכניות פנסיה שונות. אחד העובדים, מר שטיינמן, עבד בעיריית תל אביב פחות מעשר שנים וקיבל פיצויי פיטורים עם עזיבתו. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הסכם ההמשכיות מזכה אותו לכלול את תקופת עבודתו בעירייה בחישוב קצבת הפנסיה שלו מקרן הפנסיה. מסקנת בית הדין היא כי הסכם ההמשכיות חל על העירייה וכי עובדים בעלי ותק של פחות מעשר שנים, כמו שטיינמן, נכללים בהסכם. עוד מובהר כי לשטיינמן הייתה אפשרות לשמור על זכויותיו הפנסיוניות אך בחר לוותר עליהן באמצעות קבלת פיצויי הפיטורים. הטענה המרכזית נוגעת להשפעת קבלת פיצויי פיטורים על חישוב קצבת הפנסיה. בית הדין מאשר את שיטת החישוב הקיימת, הכוללת תקופות העסקה גם אם העובד קיבל פיצויי פיטורים, כפי שהיא מעוגנת בתקנון קרן הפנסיה ובהסכמי ההמשכיות. גישה זו מבוססת על עקרונות ההדדיות והשוויון, ומבטיחה כי ההסדר הכולל לא ייפגע במקרים פרטניים. בהתאם לכך, בית הדין מחליט כי יש להביא בחשבון את תקופת העסקתו של שטיינמן בעירייה בעת חישוב הפנסיה שלו, למרות קבלת פיצויי פיטורים. בנוסף, פסק הדין דן בסעיפים הסותרים לכאורה בהסכם ההמשכיות ומציע פרשנות המיישבת ביניהם. בהתייחסו למקרה דומה (ע"א 327/05) מסכים בית המשפט כי התקנות הרלוונטיות מחייבות הכללת תקופת העבודה בעירייה ב"תקופה הכוללת" לצורך חישוב הפנסיה. משכך, הערעור מתקבל, ופסק הדין הקודם מתבטל; שיטת החישוב הנכונה כוללת את תקופת ההעסקה העירונית. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ואם שולמו לשטיינמן הוצאות משפט או שכר טרחת עורך דין, יש להחזירן לצדדים בתוספת ריבית.