סע"ש 25327-10-16

תקציר

פסק דין זה דן במקרה שבו הופחתה משרתה של מורה לאחר שימוע, וכעבור חודשיים הודיעה כי היא בהריון. המורה תבעה לאכוף את היקף תפקידה הקודם ולקבל פיצוי כספי, ואילו בית הספר ערער על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים. הדיונים בשני ההליכים אוחדו. בית המשפט פסק לטובת המורה, וקבע כי על בית הספר לדבוק בהיקף הקודם של תפקיד המורה, שכן בית הספר לא עשה מאמץ כן להמשיך ולהעסיק את המורה לאחר שנודע לה על הריונה. עוד נקבע בהחלטה כי ערעור בית הספר על החלטת הנציב אינו תקף. המורה תבעה פיצוי בגין צמצום משרתה, פגיעה בשכרה ועוגמת נפש, ואילו בית הספר טען כי המורה היא עובדת זמנית, ולכן ניתן לצמצם את משרתה ללא רשות. עוד טען בית הספר כי המועד הקובע להפחתה הוא מועד ההחלטה, אז המורה לא הייתה בהריון, וכי המורה פעלה בחוסר תום לב בכך שלא הודיעה על הריונה קודם לכן. בית הדין בחן את החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים ולא מצא פגמים בהליך, וכי ההחלטה סבירה. עוד נמצא כי בית הספר לא שקל מחדש את הפחתת המשרה, לאחר שהמורה הודיעה על הריונה, ולכן החלטת הממונה לדחות את בקשת בית הספר להיתר להפחתת המשרה הייתה מוצדקת. באשר להתנהלות בית הספר טרם הצמצום, מצא בית המשפט כי ההחלטה להפחית את עמדת המורה הייתה סבירה, ועל סמך הראיות לא הוכח כי שיקולי בית הספר היו פסולים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת בקשת המורה לפיצויים לפי חוק עבודת נשים, ופסק לה 80,000 ₪ ו-20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, לצד הוצאות משפט. בקשת המורה לפיצוי בגין שכר מופחת נדחתה. הסכומים שישלם בית הספר למורה נקבעו על 80,000 ₪ בגין עבירות על דיני עבודה, 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-10,000 ₪ בגין הוצאות משפט, והכל בתוספת ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד לתשלום. כמו כן חויב בית הספר לשלם למדינה 5,000 שקלים בגין הוצאות משפט הקשורות לערעור שנדחה על החלטת הממונה.