ת"א 37616-04-17

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש תובע שנפגע בתאונה. הדיון נסוב סביב גובה הפיצויים שייפסקו לתובע. בית המשפט מכיר בחמישה ראשי נזקים: נזק לא ממוני, הכולל כאב וסבל; ונזק ממוני, לרבות הוצאות (בעבר ובעתיד), סיוע לצד שלישי (בעבר ובעתיד), אובדן שכר בעבר ואובדן השתכרות וזכויות סוציאליות עתידיות. בית המשפט מתחיל בהערכת הנכות התפקודית ממנה סובל התובע, וקובע כי היא עומדת על 16.5%. הערכה זו מבוססת על כל הראיות הקיימות, לרבות חוות דעת רפואיות, תצהירים ועדויות. הנכות התפקודית היא גורם מפתח בהערכת הנזק הממוני. לאחר מכן, בית המשפט בוחן כל ראש של נזק ממוני. במסגרת הנזק הלא ממוני פוסק בית המשפט לתובע 66,400 ₪ בגין כאב וסבל, המחושבים על פי אחוזי הנכות הרפואית, גיל התובע ומשך האשפוז. בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה שהוצאו בעבר ובעתיד, פוסק בית המשפט סך של 20,000 ₪, סכום המאזן בין הוצאותיו בפועל של התובע לבין טענות הנתבע להפחתה. סכום זה מכסה הוצאות עבר ועתיד, תוך הכרה בזכותו של התובע לתבוע הוצאות סבירות כתוצאה מהתאונה. באשר לסיוע לצד שלישי, בית המשפט פוסק 30,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד. החלטה זו מתבססת על הצורך של התובע בסיוע אינטנסיבי מבני המשפחה בעקבות התאונה ומכירה באופיו החריג של הסיוע שניתן, במיוחד בתקופת ההחלמה הראשונית. לאחר מכן פונה בית הדין להפסדי שכר, ובוחן את עברו התעסוקתי של התובע ואת שכרו לפני ואחרי התאונה. הפסדי השכר של התובע מחולקים לארבע תקופות. התקופה הראשונה, הנמשכת שנה וארבעה חודשים, נחשבת לתקופת אי כושר מלאה, כאשר התובעת זכאית לפיצוי בהתאם לשכרה לפני התאונה. התקופה השנייה, מאפריל עד אוגוסט 2017, מאופיינת כאי כושר חלקי, כאשר התובע זכאי לפיצוי חלקי. התקופה השלישית, בחודשים יוני-דצמבר 2018, מכירה בקשיים של התובעת למצוא תעסוקה יציבה ופוסקת לה פיצויים המחושבים בהתאם לנכותה התפקודית. התקופה הרביעית, מינואר 2019 ועד היום, אינה קובעת קשר סיבתי בין התאונה לבין שכרו של התובע, ולכן לא ניתן פיצוי בגין תקופה זו. בסך הכל נפסקו לתובע 133,157 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר. בחישוב הפסדי השתכרות עתידיים, בית המשפט קובע את בסיס השכר לפי השכר הממוצע במשק, בניכוי מסים, תוך הכרה בגילה הצעיר של התובעת ובעובדה שטרם ביססה את הקריירה המקצועית שלה בעת התאונה. בית המשפט קובע ניכוי של 50% מהכנסותיה העתידיות של התובעת, בהתחשב בנכותה התפקודית ובהשפעתה על כושר ההשתכרות שלה. התוצאה היא הפסד הכנסות עתידי של 250 אלף שקל, בתוספת הפסדי פנסיה חוקיים של 31 אלף שקל. סך הפיצויים שנפסקו לתובע מסתכם ב-530,557 ₪. מסכום זה מנכה בית המשפט תשלומים קודמים ששילמה הנתבעת, בסך כולל של 37,200 ₪. לפיכך, הסכום הסופי שתשלם הנתבעת לתובע הוא 493,357 ₪. בנוסף, הנתבע אחראי לתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 75,040 ₪, וכן את יתרת אגרות בית המשפט ושכר טרחת המומחה הנוירולוגי. סכומים אלה ישולמו גם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לתובע מוקנית הזכות לערער על פסק הדין בתוך 60 יום לבית המשפט המחוזי לוד מרכז.