תא"מ 26845-06-18

תקציר

התובע, ספק, הגיש תביעה נגד הנתבע, לקוחו, בגין תשלום טובין שסופקו אך לא שולמו עבורם, בסך של 13,951 ₪. הנתבעת לא הכחישה את החוב, אך טענה כי קיים חוזה מכללא המאפשר לה להחזיר את הסחורה ולקבל החזר מכל סיבה שהיא, או משום שלא יכלה למכור אותם, ולכן הייתה רשאית לנכות מהחוב את שווי הסחורה שהוחזרה. הנתבעת טענה כי מדובר בהסכם "מעין משלוח", המזכה אותה בקיזוז כנגד החוב. עם זאת, השופטת קבעה כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת קיומו של הסכם כזה, וכי גרסתה לאירועים התבססה אך ורק על עדותו של עד אחד, שלא הייתה משכנעת. מנגד, התובע הביא ראיות, לרבות כרטיסי הנהלת חשבונות וחשבוניות, המוכיחות את חובת הנתבע לשלם עבור הטובין. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובעת והורה לנתבעת לשלם את יתרת החוב, בניכוי תשלום חלקי בסך 5,225 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 5,646.21 ₪. השופט הורה כי סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום.