ת"א 60105-11-16

תקציר

התובע, אשר יוצג על ידי הנתבע בעסקת מקרקעין, תבע את הנתבע בגין רשלנות בעבודתו, אשר הובילה לטענתו להטלת מיסים מופרזים על התובע. התובע דרש לקבל פיצוי בגין סכום המסים ששילם, שכלל מס שבח והיטל השבחה, וכן שכר טרחה כפול, האחד שולם לנתבע והשני לעורך דין אחר שהשלים את התיק לאחר פיטורי הנתבע על ידי התובע. התובעת ביקשה גם פיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם כתוצאה מחרדה ומתח עקב רשלנות לכאורה של הנתבעת. בית המשפט לא מצא כל רשלנות מצד הנתבעת ביחס לתביעת היטל השבחה. הוסכם בין הצדדים כי תניית היטל השבחה בחוזה היא הליך רגיל והתובעת הייתה מודעת לכך. עוד מצא בית המשפט כי הנתבע הודיע לתובע על האפשרות לערער על שומת היטל ההשבחה ואף ערך בירורים בנושא, ולכן הנתבע לא התרשל גם בהיבט זה. באשר למס שבח, המחלוקת העיקרית הייתה האם היה על הנתבע לאתר מסמכים המוכיחים את המועד ההיסטורי של רכישת הנכס. בית המשפט מצא כי הנתבע לא התרשל גם בעניין זה, שכן התובע לא סיפק לנתבע מסמכים כלשהם, ועורך הדין שהחליף את הנתבע הצליח לאתר את המסמכים הדרושים רק לאחר חיפוש מקיף. הנתבעת אף עשתה מאמצים להפחית את מס שבח ולקבל ארכה לשם כך. תפקידיו של עורך דין המייצג לקוח בעסקת מקרקעין אינם כוללים חקירה ואיתור מסמכים להוכחת טענות הלקוח, במיוחד כאשר הלקוח הסכים לשלם לעורך דין אחר בנפרד עבור שירות זה. מאחר שבית המשפט לא מצא רשלנות מצד הנתבעת, הוא דחה גם את התביעה לנזק לא ממוני. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, אולם הנתבע חויב להשיב לתובע סך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ) המייצג את שכר הטרחה ששילם לו התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום 1.11.2010 ועד לתשלום בפועל. זאת, משום שהנתבע, כעורך דין סביר, היה צריך להודיע לתובע מראש כי המסים יהיו גבוהים אם לא יימצא מסמך המוכיח את מועד הרכישה, וכי איתור מסמך זה אינו חלק מהשירותים שהציע.