רע"א 6825/01

תקציר

במקרה זה, הגיש הנפגע תביעת פיצויים לפי סעיף 7א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ותבע פיצויים מקרן בשם קרנית לאחר שנפגע בעת שנהג באופנוע ללא ביטוח תקף. התביעה התבססה על ההנחה כי הנפגע לא היה מודע להיעדר ביטוח, המהווה תנאי לפיצוי לפי סעיף 7א. עם זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים מצא כי הנפגע, שלקח את האופנוע לנסיעת פנאי קצרה, לא בירר לגבי כיסוי ביטוחי ולא היה לו קשר קרוב או ארוך שנים עם הבעלים, שריקי, שיש בו כדי להצדיק בורות כזו. בית המשפט קבע כי הנפגע לא מילא אחר דרישות סעיף 7א, החל בדרך כלל ביחסי עובד מעביד או בין חברים קרובים שבהם אי ידיעת היעדר ביטוח יכולה להיות סבירה. לפיכך נדחתה התביעה נגד קרנית. על החלטת בית המשפט המחוזי ערערו המבקשים, שטענו כי בית המשפט התעלם מכך שהנפגע השתמש בעבר באופנועו של שריקי ולא היה מודע לכך בשל היותו קטין ללא ניסיון ביטוחי. עם זאת, בית המשפט דבק בעמדתו ונימק כי היעדר בירור של הנפגע והיעדר קרבה מיוחדת לשריקי אינם עומדים בקריטריונים לפיצוי מכרנית. בקשת הערעור נדחתה, תוך הדגשה כי הממצאים מבוססים על סוגיות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוהגת לחלוק עליהן. עדיין ניתן היה להגיש תביעות לפי דיני הנזיקין נגד שריקי על כך שהתיר נסיעות לא מבוטחות, אך הדבר היה נפרד מהתניות חוק הפיצויים.