ת"א 33288-07-11

תקציר

במקרה של ת"א 33288-07-11, תבעה התובעת, שהתגרשה מהנתבעת בשנת 1998, פיצוי בגין איחור במכירת דירה שהייתה בבעלות שניהם. בהסכם המכר נקבע כי כל צד המפר תנאי יסודי בהסכם חייב לשלם לצד השני 10% מהתמורה המוסכמת כפיצוי. התובעת טענה כי קיימות שתי מערכות יחסים חוזיות המגולמות בהסכם המכר וחוסר שיתוף הפעולה של הנתבע מהווה הפרה. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה ופירש את הסכם המכר כמשקף עסקה שגרתית בין מוכרים לקונים. לדברי השופטת, ההסכם לא ביטא כל התחייבות או זכות במערכת היחסים הפנימית בין המוכרים לבין עצמם, למעט העיקרון של נשיאה ביחד ולחוד בנטל ההתחייבות החוזית כלפי הרוכשים. מכאן, שהנתבעת לא הייתה חייבת בתשלום לתובע פיצוי כלשהו. כמו כן, חויב התובע לשלם לנתבע 10,000 ₪ כשכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 07/02/2013.