עמ"ש 45240-01-23

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור המערערים בדבר קביעת אבהות לילד אזרח ישראלי שנולד להם באמצעות פונדקאית. פסק הדין מכיר בארבע הדרכים לביסוס הורות במשפט הישראלי, ובהן הורות באמצעות זיקה גנטית והורות באמצעות זיקה, החלה על בני זוג של הורים גנטיים. המערערים ביקשו לוותר על בירור ההורה הגנטי, שהוא צעד הכרחי בהליך המשפטי והבסיס לקביעת האבהות. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין הדרכים שבהן נקבעים סוגים שונים של הורות, כאשר הורות גנטית היא הצהרתית והורות מכוננת באמצעות זיקה נוצרת בעקבות הכרעה שיפוטית. קבלת בקשת המערער תשלול את הקריטריונים שנקבעו לביסוס הורות באמצעות זיקה, הבוחנים גורמים כגון משך הקשר הזוגי והכוונה להורות משותפת. בית המשפט הדגיש גם את זכותו של הילד לדעת את מוצאו הגנטי, דבר שלא יועיל לו יקבל את בקשת המערער לשמור על זהות ההורה הגנטי בסודיות. פסק הדין קובע כי ההורות צריכה להיקבע באחת מארבע השיטות המוכרות בחוק, וערבוב הורות גנטית עם הורות באמצעות זיקה אינו חוקי. רק לאחר בירור ההורה הגנטי ניתן לקבוע הורות חוקית לבן הזוג. השופט נפתלי שילה הציע לדחות את הערעור ולהטיל על המערערים הוצאות בסך 20,000 ₪, ובכך הביא להחלטת הרוב לדחות את הערעור ולחייב את המערערים בהוצאות המשיב.