רע"פ 2376/17

תקציר

פסק הדין קובע כי יש לדחות את הבקשה, שככל הנראה נוגעת לערעור או לבקשה משפטית. השופט מסביר כי בקשה מסוג זה ניתנת רק במקרים מיוחדים שבהם קיימות השלכות ציבוריות או חשש לעיוות דין. במקרה הספציפי הזה, השופט סבור כי הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית אלא מתמקדת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. יתר על כן, חומרת העונש המוטל אינה נחשבת עילה מספקת להתערבות, שכן היא עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה המקובלת. גם בהתחשב לגופה של הבקשה, סבורה השופטת כי כל הטענות שהוצגו בה כבר נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי. ממצאיו של בית המשפט המחוזי מצביעים על כך שהנאום המדובר היה מתוסרט ומכוון, והנסיבות המקלות שהוצגו מטעם המבקש לא נחשבו משמעותיות דיין כדי להצדיק הקלה, במיוחד נוכח חומרת העבירה והמתח האחרון סביבה. לבסוף, מציינת השופטת כי גם טענת המבקש בדבר חריגה מהעונש המבוקש אינה משכנעת. בפסק הדין מודגש כי התגובה עצמה טענה להחמרת הענישה, ולכן אין זה מדויק לטעון כי בית המשפט המחוזי הטיל עונש חמור מהמבוקש. על יסוד נימוקים מקיפים אלה, הבקשה נדחית.