עמ"נ 35339-05-17

תקציר

נדחתה עתירה מנהלית בנוגע לבקשה להארכת העסקתו של מטפל זר מטעמים הומניטריים מיוחדים. הערעור נדחה משום שהחוק קובע כי לא ניתן להאריך את רישיונו של עובד זר לטיפול במספר מטופלים. מאחר שהמטפל כבר קיבל הארכה עבור מטופל אחד והבקשה הנוכחית הייתה עבור מטופל אחר, הערעור נדחה. לשונו החד-משמעית של החוק אינה מותירה מקום לשיקול דעת, ופסקי דין קודמים תומכים בפרשנות זו. המערערים טענו כי בקשתה הראשונה של המטפלת נדחתה מטעמים פרוצדורליים וכי יש לתת לה הזדמנות נוספת, אך בית המשפט דחה טענה זו. בית המשפט הכיר במצוקתו של המערער אך הדגיש כי החוק אינו מאפשר שיקול דעת בעניין זה. השופטת דחתה את הערעור וקבעה כי על המטפל לעזוב את ישראל עד ליום 30.6.2018, תוך הארכת מועד היציאה מ-60 הימים הרגילים כדי להתאים למצבו הרפואי ולמצוקתו של המערער. הפיקדון יוחזר למערערת, ולא נפסקו הוצאות. החלטה זו התקבלה על בסיס מגבלות החוק על הארכת רישיון לעובדי סיעוד זרים, תוך הדגשה כי סמכויותיו של השר מוגדרות בקפדנות.