ת"פ 57220-05-15

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות אלימות ובהן סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, ניסיון הצתה, חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, ייצור נשק, שימוש פזיז ורשלני בחומר נפץ, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות והיזק בזדון. הראיה העיקרית שהציגה התביעה הייתה הודאתו של הנאשם במשטרה. ההגנה טענה כי ההודאה לא הייתה וולונטרית ויש ליתן לה משקל מופחת, שכן היא תוצאה של חקירת שב"כ שכללה שתילת מידע והפעלת לחץ על הנאשם. עם זאת, השופט קיבל את טענת התביעה כי ההודאה ניתנה באופן חופשי ומרצון ויש לסמוך עליה על פני עדותו של הנאשם, שהייתה מלאת סתירות ושקרים. כמו כן, הציגה התביעה ראיות נוספות המאששות את ההודאה, לרבות הודעותיהם של ארבעה עדי תביעה שהוגשו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. השופט מצא דברים אלה אמינים וקיבל אותם כראיות, שכן הם הוכיחו פרטים מרכזיים רבים בהודאת הנאשם. בסך הכל, השופט הגיע למסקנה כי יש די ראיות כדי להרשיע את הנאשם בכל האישומים וגזר את דינו בהתאם.