ת"א 2272/01

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תביעת התובעת להחזר היטלי פיתוח והיטלים ששולמו לנתבעת, עיריית פתח תקווה, בגין היתר בנייה. האגרות המדוברות כוללות היטל סלילה ואגרת חיבור מים, שלטענת התובעת נגבו שלא כדין. התובעת, שבבעלותה חלקת קרקע בפתח תקווה, הגישה בשנת 2000 בקשה להיתר בנייה להקמת מבנה משולב הכולל מחסן לוגיסטי ומפעל תעשייתי והוצא לה חשבון מתוקן בגין דמי פיתוח בסך 6,168,813.10 ₪, אותם שילמה תחת מחאה שנה לאחר מכן. התובע, שלא היה מרוצה משכר הטרחה, הגיש תביעה להחזר כספי, מה שהוביל לפסק דין זה. בסוגיית היטל הסלילה קובע בית המשפט כי אמנם קיים כביש הגובל במקרקעין של התובעת, אך לא ניתן לקבוע מתי החלו עבודות הסלילה מחוסר ראיות, ולכן לא ניתן לקבוע אם היה על התובעת לשלם את ההיטל בעת חיובה. כמו כן, בית המשפט קובע כי בנכס הייתה דרך ישנה טרם רכישתו על ידי התובעת, ומשכך זכאית התובעת לשלם היטל סלילה מחודש בשיעור מופחת כמפורט בחוק העזר של פתח תקווה. באשר לאגרת חיבור המים, בית המשפט פוסק כי לנתבע יש זכות לגבות אגרה זו, אך הסכום שנגבה חייב להיות מחושב באופן סביר ותואם את החוק. בית המשפט מורה לנתבעת להכין חשבון מתוקן לאגרת חיבור המים, אשר יחושב על פי הוראת חוק עזר ספציפית ויוכן על ידי מנהל מוסמך. בנוסף, בית המשפט קובע כי סיווג הנכס צריך להתבסס על השימוש המפורט בבקשה להיתר בנייה, המייעד באופן ברור שטחים שונים לתעשייה ולאחסון. משכך, תביעת התובע מתקבלת באופן חלקי. הנתבעת נדרשת להשיב לתובעת את הסכומים שנגבו בגין היטל הסלילה ואגרת המים, בניכוי קיזוזים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד התשלום ועד למועד ההחזר בפועל. כמו כן, על הנתבע להכין חשבון חדש בתוך 45 יום, בהתאם להנחיות המפורטות בפסק הדין. לבסוף, הנתבע אחראי לתשלום שכר טרחת עורך הדין של התובע, בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, והוצאות משפט נוספות.