סע"ש 61341-02-22

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לסעד זמני מהסכם עבודה המגביל את חופש העיסוק של המשיב, שהיה עובד שיווק ומכירות של המבקש. המבקשת ביקשה לאכוף את סעיף אי התחרות בהסכם, שאסר על המשיבה ליצור קשר עם לקוחות ולספק שירותים מתחרים במשך שנתיים לאחר עזיבת החברה. בית הדין בחן את סיכויי הצלחת תביעת המבקש, בהתחשב בשלושה מקורות: הסכם העבודה, דיני עוולות מסחריות הנוגעות לסודות מסחריים וההלכה בדבר הפרת תום לב ואמון בין עובד למעביד. נמצא כי המשיבה לא קיבלה הכשרה מיוחדת או תמורה בגין הסכמתה לתניית אי התחרות, וכי המבקשת לא הוכיחה די הצורך קיומם של סודות מסחריים. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בטענת המבקש כי המשיב הפר את חובת תום הלב והאמון שלו. המשיב טיפל בשני לקוחות ספציפיים של המבקש, גרמן מדיקל ושריקר גיר, במהלך העסקתו ולאחר מכן ייצג אותם כנגד המבקש, תוך שימוש במידע סודי שהושג במהלך עבודתו. בית המשפט הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות והיושר מעדיף מתן סעד זמני למבקש. לפיכך, הבקשה לסעד זמני התקבלה באופן חלקי. נאסר על המשיב ליצור קשר עם מי מלקוחותיו של המבקש עימם טיפל במהלך עבודתו, לצורך מתן שירותים משפטיים או ייצוגם כנגד המבקש. צו מניעה זה החזיק מעמד שנה. בית המשפט אף הורה לשלוח העתק מההחלטה ללשכת עורכי הדין בדבר הפרות אתיות אפשריות מצד המשיב והשאיר את התביעה העיקרית לבירור נוסף. המשיב חויב לשאת בהוצאות המבקש, שנקבעו על סך 5,000 ₪, וקדם משפט בתיק נקבע ליום 6.6.2022. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25.4.2022.