ע"א 8463/14

תקציר

פסק הדין דן בהפקעת מקרקעין בבעלות המערערים, שבוצעה פעמיים על ידי רשויות שונות, ובתכנית מתאר שנכנסה לתוקף לאחר ההפקעה השנייה. הסוגיה הראשונה נוגעת להפקעת הרובע הראשון של הקרקע, שהחוק מעניק לשר התחבורה לגביו סמכות לפסוק פיצויים. בית המשפט קבע, כי אמנם לשר סמכות בלעדית לדון בסוגיה זו, אך קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מעבר לנדרש – כי המערערים הם המפקיעים הרלוונטיים ושווי הקרקע – בטלות. הסוגיה השנייה נוגעת לנזק שנגרם ליתרת הקרקע שלא הופקעו. המערערים טענו כי הנזק נגרם כתוצאה מההפקעה, ואילו בית המשפט קבע כי הוא נבע מתכנית המתאר. בפסק הדין נקבע כי מסקנתו של בית המשפט עולה בקנה אחד עם העיקרון לפיו פגיעה בקרקע שלא הופקעה נחשבת בדרך כלל לנזק תכנוני. מאחר שהמערערים לא הוכיחו ירידת ערך הקרקע, נדחתה תביעתם. אשר להוצאות פרוצדורליות, תביעת המערערים להוצאות נלוות נדחתה מחוסר ראיות, וגם ערעורה של נתיבי ישראל על הוצאות המשפט נדחה מאחר שתביעות המערערים צלחו באופן חלקי. לבסוף, הסכימו השופטים פה אחד לדחות את העת"מ 8530/14 והורו למערערים לשאת בהוצאות נתיבי ישראל.