עמ"ת 30359-02-15

תקציר

השופט דחה את הערעור על מעצרו של אדם שהואשם בסחיטה באיומים ובתקיפה אלימה. התשתית הראייתית לאישומים התקבלה כמספקת, ועילות המעצר היו מוצדקות גם בשל מסוכנותן של העבירות והסיכון לשיבוש הליכי משפט. השופט בחן את האפשרות של חלופת מעצר, אך בסופו של דבר קבע כי העבירות שבוצעו אינן מתאימות לחלופה זו. עם זאת, השופט בחן וקיבל הצעה למעצר בית מרחוק בתנאים מחמירים. אלה כללו מעצר בית במקום מרוחק מזירת הפשע וממגורי הקורבן, פיקוח אלקטרוני, מינוי פקחים מוסמכים וערבויות כספיות משמעותיות. ההחלטה הושפעה גם מגילו של הנאשם, מצבו הרפואי, משך מעצרו ועברו הפלילי. זאת ועוד, שחרורם של שלושה נאשמים נוספים באותו מקרה, לצד היעדר ערעור על שחרורם, הכריע את ההחלטה. השופט הדגיש כי חומרת העבירות והסכנה הנשקפת מהנאשם מחייבות חלופת מעצר מחמירה. תנאי השחרור כללו הפקדה כספית משמעותית והתחייבות הנתבע וצדדים שלישיים. לפיכך נדחה הערעור, תוך קביעה כי תנאי מעצר הבית ראויים ומספקים.