ת"א 74033-02-26

תקציר

בסדר הדין האזרחי החדש, התשע"ט-2018, ניכרת מגמה של הקפדה יתרה על עמידה בדרישות הפרוצדורליות. בית המשפט, בפסק דין זה, מדגיש את מחויבותם של הצדדים לנהוג על פי התקנות החדשות, תוך התייחסות למספר היבטים מרכזיים: **1. קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית (V.C):** * בית המשפט קובע את קדם-המשפט במתכונת של היוועדות חזותית, מכוח סמכותו לפי תקנה 61(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. * מופנית תשומת לב מיוחדת לאיסור הקלטת דיון ללא רשות בית המשפט, בהתאם לתקנה 61(ג2). בית המשפט מבסס החלטה זו על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון (בג"ץ 305/89, בג"ץ 6371/94, ע"א 1852/17), המדגישות את הצורך בהגנה על הדיון השיפוטי ועל פרטיותו. **2. הקפדה על הוראות התקנות:** * בית המשפט קורא לצדדים לפעול בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי "ככתבן וכלשונן". * מוזכרים במפורש הליכים ופרקים רלוונטיים בתקנות, כגון פרק ד' (פגישת מהו"ת) ופרק ט' (הליכים מקדמיים). **3. הגשת רשימת עדים:** * תקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת את הצדדים להגיש רשימת עדים, הכוללת גם את בעלי הדין עצמם ואת המומחים. * בית המשפט מפנה לפסיקה עדכנית (רע"א 1562/23) ומדגיש כי ככלל, עד שאינו מופיע ברשימה, לא ניתן להעידו (תקנה 83(א)). הדבר מחייב תכנון קפדני של אסטרטגיית הראיות. **4. מגמה של הקפדה על סדרי דין:** * בית המשפט מצטט פסקי דין של בית המשפט העליון (רע"א 2672/22, רע"א 5268/22, רע"א 6192/22) המדגישים את "המגמה המאפיינת את התקסד"א החדשות של יתר הקפדה על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין". הדבר מרמז על גישה פחות גמישה מצד בתי המשפט לעניין איחורים או השמטות פרוצדורליות. **5. דגש על הוצאות משפט:** * במסגרת הרפורמה, ניתנה משמעות רבה לנושא ההוצאות. בית המשפט מזהיר את הצדדים מפני הפעלת סנקציות, לרבות הטלת הוצאות, בגין אי-קיום הוראות התקנות. * מוזכרת במפורש תקנה 53, המחייבת פסיקת הוצאות בגין כל בקשה, אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים" שלא לעשות כן, מה שמצמצם את שיקול הדעת השיפוטי. * הקפדה על הוראות תקנות רבות, כגון 38(ב), 60, 151(ג), 156 ו-175א(ז), מוזכרת כחיונית למניעת הטלת הוצאות. **6. סנקציות בגין מחדל:** * בית המשפט מצהיר בבירור כי במידה ויתברר כי הצדדים, או מי מהם, לא פעלו בהתאם לתקנות, הוא ישקול הפעלת סנקציות חמורות. * אלו יכולות לכלול, בין היתר, השעיית ההליך או מחיקת כתב טענות (תקנות 38(א) ו-60(א)), וכן הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה (תקנות 38(ב) ו-151(ג)). **חידושים משפטיים עיקריים:** * **חיזוק דרישות הסף הפרוצדורליות:** הדגש על "ככתבן וכלשונן" וההפניה התכופה לפסיקה עליונה מחזקים את הגישה המחמירה של בתי המשפט בעמידה בכללי הפרוצדורה. * **הפיכת ההוצאות לכלי מרכזי באכיפת הדין:** תקנה 53 והאזכור של תקנות נוספות בנושא הוצאות, מציבים את ההוצאות כסנקציה מרכזית להבטחת ציות להוראות הדיוניות. * **הטלת אחריות אישית על עורכי הדין:** ההפניה לסנקציות כמו מחיקת כתבי טענות או הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, עלולה ליצור לחץ על עורכי הדין להיות קפדניים אף יותר. * **תקשורת דיגיטלית כברירת מחדל:** השימוש בהיוועדות חזותית מלמד על התמורות הטכנולוגיות המשפיעות על סדרי הדין, תוך הצורך בהסדרת היבטים כמו איסור הקלטה. לסיכום, החלטה זו מהווה אינדיקציה ברורה למעבר תכליתי בסדרי הדין האזרחי בישראל, לכיוון של משילות פרוצדורלית הדוקה יותר, תוך שימוש במגוון סנקציות להבטחת יעילות ההליך ושמירה על כבוד בית המשפט.