רע"פ 1402/15

תקציר

בפסק הדין מתייחס בית המשפט לבקשת רשות ערעור, המשקפת את תוכנה של הודעת ערעור שהוגשה בעבר עם שינויים מינימליים בניסוח, דבר המצביע על ניסיון לטעון מחדש נקודות שכבר הועלו. בית המשפט מדגיש כי בקשות מסוג זה, שמטרתן לבחון מחדש החלטות ללא עילה חדשה ומהותית, אינן ראויות בדרך כלל לאישור ערעורים נוספים. בהסתמך על מקרים קודמים, בית המשפט טוען כי רשות הערעור שמורה בדרך כלל למקרים המערבים שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים או מקרים של עיוותי דין ברורים. בבחינת הבקשה הנוכחית, בית המשפט אינו מוצא סוגיה משפטית כה רחבה או עיוות דין ומחליט שלא לקבל את הערעור. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי ליבת המחלוקת, כפי שנדונה בבית משפט השלום ואושרה על ידי בית המשפט המחוזי, הייתה עובדתית ונפתרה כראוי. בית המשפט דוחה גם את הטענות נגד המתלוננת, וקובע כי מעשיה נועדו למנוע מהמבקש לעזוב את המקום כדי להבטיח קביעת אחריות, מבלי להשתמש בכוח בלתי סביר. בנוסף, טענות המבקש בדבר התיישנות לאחריות פלילית נדחו על ידי הערכאות הקודמות. באשר לגזר הדין, בית המשפט מוצא אותו עולה בקנה אחד עם החוקים והתקדימים הקיימים, גם אם תיקונים מסוימים לא נבחנו באופן ספציפי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והסתיימה ביום 4.3.2015.