ע"א 38305-06-22

תקציר

ערכאת הערעור קיבלה חלקית ערעור שנדון במקרה של רשלנות של עורך דין. נקבע כי עורך הדין, המערער, הפר את חובת הזהירות שלו כלפי לקוחו, המשיב, בכך שלא דאג לאינטרסים של המשיב בהסכם מכר נכס. בית המשפט אישר כי התנהלותו הרשלנית של המערער הפרה אמות מידה מקצועיות וכללים שהתוותה לשכת עורכי הדין, שכן הוא לא שמר כראוי על זכויות הלקוח, למרות שנטל על עצמו תפקיד של נציג משפטי מהימן. המערער החזיר שלא כדין שיק משמעותי לרוכשים, דבר שהעצים את רשלנותו. למרות שהסכם המכר איפשר תשלומים מסוימים, היעדר אימות נאות והבטחת תנאי ההסכם על ידי המערערת הביא להפרת חובת האמונים. זאת ועוד, הגם שבית משפט קמא קיבל את הטענה כי הסכם המכר אינו פיקטיבי, המערערת לא הצליחה להגן על המשיב מפני אי תשלום מלוא התמורה המוסכמת, דבר שהוביל לנזק כספי. בית המשפט מצא את המערער כאחראי העיקרי אך הכיר בחלקו של המשיב בתרומה למצב בשל מעורבותו בהסכם הפיקטיבי והתצהיר הכוזב. משכך, נקבע אשמתו של המשיב על 25%, מה שהפחית את סכום הפיצוי לסך של 505,715 ₪. בית המשפט סיים את דבריו בצווים להתאמת הפיצויים ולהשבת הערבות שהופקדה, כדי להבטיח שפסק הדין יגיע לכל הנציגים המשפטיים המעורבים.