רע"א 1986/01

תקציר

ניתוח משפטי: המקרה הנדון עוסק בצומת של דיני בוררות, שיקול דעת פרוצדורלי והתחייבויות חוזיות, תוך הדגשת מספר עקרונות וחידושים משפטיים חשובים. I. עקרונות הקפאת הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות א. שיקול הדעת של עיכוב הליכים סמכותו של בית המשפט לעכב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות הינה נתונה לשיקול דעת, ונועדה לקדם בוררות תוך איזון בין האינטרסים של הצדדים. בתי המשפט לערעורים קבעו כי שיקול דעת כזה צריך להיות מופעל בדרך כלל בשיקול דעת ובמשורה, במיוחד כדי להימנע מעיכוב צדק שלא לצורך או תגמול מתדיינים על הזנחת הליכי בוררות חוזית. ב. תנאים למתן שהייה עיכוב מתאים רק אם מתקיימים התנאים המקדמיים בתניית הבוררות - כלומר, כי: - סכסוך אכן כפוף לבוררות על פי ההסכם החוזי; - התהליך למינוי הבורר החל או לפחות החל; ו - הישות המופקדת על מינוי או החלטה ("המנהל") זוהתה ומעורבת, או לכל הפחות, הצעדים הפרוצדורליים להתקשרות עם אותה ישות ניתנים לביצוע. ההנמקה מדגישה כי אי קיום תנאים אלה, כגון אי מינוי מנהל, פוגע בהליך הבוררות והופך את העיכוב לבלתי מוצדק. II. עקרונות משפטיים לעניין תניית הבוררות ויישומה א. הגבלה על מינוי בורר סעיף הבוררות מגביל את יישוב הסכסוכים בתחילה לרשות ניהולית ייעודית, ודורש כי: - מחלוקות יועברו ל"מנהל" שיוציא החלטה; - אם המנהל משהה את קבלת ההחלטות למעלה מתשעים יום או שהצדדים אינם מרוצים, ניתן להעביר את המחלוקות לבורר. מבנה יישוב סכסוכים מרובד זה מציג תנאי מוקדם פרוצדורלי שיש לעמוד בו כדי שהבוררות תמשיך. ב. מכשולים לבוררות המקרה מדגיש כי היעדרו או אי זמינותו של המנהל המיועד, כפי שאושר על ידי משרד הפנים, מהווה מכשול בלתי עביר לבוררות על פי תנאי החוזה. הדבר משקף עמדה משפטית חדשנית לפיה קיומן ויכולתן התפקודית של סמכויות המפורטות בסעיפי בוררות הם תנאי יסוד להליך הבוררות. III. אחריות הצדדים ביחס לשלבי בוררות חידוש משפטי מרכזי במקרה זה הוא הדגש כי הנטל לפתוח בבוררות, לרבות מינוי בורר, מוטל בדרך כלל על הצד המבקש לפנות לבוררות, ולא על הצד שכנגד. בית המשפט דוחה אפוא את טענת המשיב כי המבקש (הנתבע בתביעה המקורית) היה אחראי לאיתור המנהל, ובמקום זאת, על המשיב הייתה חובה לקדם את המינוי באפיקים מתאימים, לרבות פניות לרשויות הרלוונטיות. IV. שיקול דעת פרוצדורלי והתערבות שיפוטית בית המשפט לערעורים מדגיש כי "'מקרים נדירים' מצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט קמא" בנוגע לעיכוב הליכים, ומחזק את העיקרון שבתי משפט צריכים לכבד זהירות ושיקול דעת פרוצדורליים אלא אם כן יש שימוש לרעה ברור או טעות ברורה. בית המשפט מאשר כי בית משפט השלום פעל במסגרת שיקול דעתו בביטול העיכוב לאחר כמעט שנתיים, לאור אי קידום הבוררות בשל חוסר אפשרות פרוצדורלית. V. עקרונות משפטיים בדבר תיקונים והוגנות פרוצדורלית אישור בית המשפט לתיקונים בכתב התביעה משקף את העיקרון לפיו תיקונים פרוצדורליים מותרים בדרך כלל כדי להבטיח צדק, במיוחד כאשר חלו שינויים עובדתיים, ובלבד שאינם פוגעים בזכויות הצד שכנגד. 6. סיכום חידושים ועקרונות משפטיים - יכולת האכיפה של הבוררות מותנית בקיומה ובזמינותה בפועל של רשות הבוררות הייעודית, והיעדר כזו יכול למנוע הליכי בוררות. - הנטל הפרוצדורלי לפתיחת בוררות מוטל בעיקר על הצד המבקש בוררות, ולא על בעל הדין שכנגד. - לבתי המשפט יש סמכות שיקול דעת לנהל הליכים, כולל עקיפת סעיפי בוררות חוזית אם לא מתקיימים תנאים מוקדמים פרוצדורליים. - שמירה על הוגנות פרוצדורלית וגמישות בתיקונים נשמרים כעקרונות יסוד לקידום הצדק. VII. סיכום ההחלטה מדגישה כי סעיפי בוררות הדורשים צעדים פרוצדורליים מסוימים - כגון מינוי רשות מנהלת ספציפית - הם תנאים מוקדמים מהותיים, ואי עמידה בהם יכולה להוביל את בית המשפט להמשיך בהתדיינות משפטית. עקרונות השיפוט והפרוצדורות המשתקפים במקרה זה מאשרים את תפקידם של בתי המשפט בהבטחת יישום יעיל של הבוררות, ומדגישים כי לא ניתן לעקוף או להתעלם מצעדים פרוצדורליים מבלי להשפיע על תוקף הליכי הבוררות. עקרונות אלה מחזקים את החידוש המשפטי של ההכרה בחשיבותן של דרישות פרוצדורליות קונקרטיות הקבועות בסעיפי בוררות חוזית במסגרת הדין הישראלי.