ת"פ 20197-01-22

תקציר

הנאשם הורשע בהקמת מעבדה לגידול סמי קנבוס ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 8,000 שקל או 40 ימי מאסר במקום תשלום. בית המשפט קבע כי נסיבות העבירה היו בינוניות, לרבות תקופת פעילות המעבדה, כמות הסמים שגודלה וסיבת הקמתה. מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים השפיעה אף היא על ההחלטה, והובילה לטווח של 22-46 חודשי מאסר. בית המשפט בחר שלא לחרוג מטווח זה בשל תכונותיו החיוביות של הנאשם והיעדר עבר פלילי, שכן הוא אינו נופל בגדר תיקי השיקום. חומרת העבירה והצורך בהרתעה היו שיקולים מרכזיים. השופט הדגיש כי המסר העולה מפסק הדין צריך להרתיע אזרחים מן השורה מלנסות להקים מעבדות סמים למטרות רווח כספי והדגיש את הנזק שנגרם מעבירות סמים. גזר הדין נועד לשמש גורם מרתיע, כאשר נסיבותיו האישיות של הנאשם נלקחו בחשבון בהצבתו בקצה התחתון של טווח הענישה. ההחלטה שקלה גם את המניעים הכלכליים מאחורי העבירה והורתה על קנס משמעותי, תוך הקלה בשל תנאיו המגבילים של הנאשם ומחויבויותיו המשפחתיות. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום.