ע"פ 38405-10-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על שימוש זמני בחלקת אדמה בעכו שעליה הורתה הרשות המקומית. בעלי החלקה ערערו על ההחלטה בטענה כי הקרקע אינה ריקה בפועל, ולכן אינה זכאית לשימוש זמני לפי חוק הרשויות המקומיות. את המבנה על הקרקע, שיועד לשימור, לא ניתן היה להרוס והוא היווה חלק ניכר מהשטח. בית המשפט קמא פסק לטובת הרשות המקומית, אך ערכאת הערעור לא הסכימה. היא קבעה כי לא ניתן לראות בחלקה ריקה כל עוד קיים עליה מבנה, גם אם אינה בטיחותית ומיועדת לשימור. פסק הדין הדגיש את הצורך בפרשנות מצמצמת של החוק, שנועדה להגן על זכויות הקניין של הפרט. כמו כן, לא נמצאו ראיות למצוקת חניה או מטרד, שהיו המטרות המוצהרות של צו הרשות המקומית. בית המשפט קיבל את הערעור, קבע כי הצו אינו תקף ופסק הוצאות למערערים. ההחלטה הדגישה את היקף ההתערבות המצומצם בעניינים מינהליים, אך הגיעה למסקנה כי החלטת בית משפט קמא היא בלתי סבירה באופן קיצוני.