ת"א 699/05

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע על הסף בשל חוסר עילה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי 9 ו-100, על בית המשפט לקבוע האם התביעה מגלה עילה כלשהי נגד הנתבעים. התביעה אינה מוכיחה כי לתובע זכות קניינית כלשהי בקניינו של הנתבע. לכל היותר, עומדת לתובע זכות פירעון מהנתבעים, הנובעת מהלוואה שהעניק להם התובע. זכות זו נותרה תקפה ומוכרת על ידי הנתבעים, כפי שעולה מפסק דין קודם לטובת התובע. עם זאת, זכות מחייבת זו אינה מקנה לתובע כל תביעה קניינית על קנייני הנתבעים. טענת התובע כי ערבות להלוואת גישור מרמזת על זכויות קנייניות בנכס הנרכש אינה נתמכת. יתר על כן, התובע מציג עובדות חדשות בסיכומיו, וזהו הליך לא תקין. עובדות אלה, גם אם נלקחו בחשבון, אינן מבססות את טענת התובע. אין די בהתחייבות הנטענת בעל פה למכור את הבית לתובע כדי לבסס עסקת מקרקעין, כנדרש בחוק. לפיכך, התביעה נעדרת שחר ודינה להידחות מחוסר עילה. קביעה זו מתחזקת נוכח העובדה שזכותו של התובע, הן בתביעה הראשונית והן בעובדות החדשות, היא בראש ובראשונה זכות מחייבת שבסמכותה של ערכאה נמוכה יותר. אשר על כן, התביעה נדחית, והתובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאותיו ושכר טרחתו.