ת"א 47860-03-10

תקציר

הנתבעת ביקשה לחייב את התובעת, חברה בע"מ, להעמיד ערבות להוצאות הנתבעת, כאמור בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, וזאת בשל מצבה הכלכלי הרעוע לכאורה של התובעת. התובעת טענה כי ביכולתה הכלכלית לשלם את הוצאות הנתבעת במידת הצורך, והציגה ראיות כגון אגרות בית המשפט ששילמה וכמה ערבויות בנקאיות שהעמידה בעבר לנתבעת. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע ליכולתה לשלם, בהתבסס על דו"ח רואי החשבון המבקרים של החברה ועל כך שבקשתה לפטור משכר טרחה נדחתה בעבר. עוד קבע בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות לפטור את התובע ממתן ערובה, בהתחשב בסכום המשמעותי הנתבע (30 מיליון שקל) ובמורכבות התביעה. השופט קיבל את בקשת הנתבע וקבע כי על התובע להעמיד ערבות בסך 150,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע, במזומן או באמצעות ערבות בנקאית בלתי מותנית ובלתי מוגבלת, עד ליום 27.4.2011. בהחלטה הודגש כי הערבות נחוצה כדי להגן על זכויותיו של הנתבע, במיוחד נוכח נגישותו של התובע לערכאות והנזק הנטען שנגרם על ידי הנתבע. ההוצאות שהוצאו בבקשה זו יישקלו יחד עם מכלול ההוצאות שנפסקו בהליך.