ת"א 53269-10-20

תקציר

בפסק דין זה הגישה חברה קבלנית לבניין תביעה כספית בסך 321,426 ₪ נגד שני מבקשים, היית'ם ונדים, בגין אי השלמת עבודות קבלנות המשנה שלהם בזמן במסגרת פרויקט תמ"א 38 בקריית אונו. המבקשים לא הגישו כתב הגנה, מה שהוביל לפסק דין נגדם. עם זאת, בהמשך הגישו בקשה לבטל את פסק הדין, בטענה כי מעולם לא קיבלו את כתב התביעה וכי חתימותיהם על תעודות המסירה זויפו. כן הציגו טיעוני הגנה, לרבות חתימות מזויפות על ההסכם ואי תשלום מהמשיב, שגרמו להם לעזוב את הפרויקט. המשיב הכחיש טענות אלה וטען כי המבקשים היו מודעים לתביעה ואף אישרו את קבלת כתב התביעה. לאחר שבחן את העדויות והמסמכים, מצא בית המשפט את עדותו של המשיב אמינה יותר מזו של המבקשים בכל הנוגע למסירת כתב התביעה. בית המשפט לא השתכנע מהכחשת החתימות על תעודות המסירה על ידי המבקשים וסבר כי המסירה נערכה כדין. באשר לטענות ההגנה של המבקשים, בית המשפט מצא אותן בלתי מבוססות ובעייתיות, מה גם שנדים הודה שלא השלים את העבודה. עם זאת, בית המשפט סבר כי יש לתת למבקשים הזדמנות להציג את טענותיהם בדבר הסכום המופרז הנתבע על ידי המשיב וחישוב הנזקים. בית המשפט הדגיש גם את חשיבות הנגישות לצדק ואת הצורך להתייחס לטענות המבקשים, גם אם הן קלושות. לפיכך החליט בית המשפט לבטל את פסק הדין בכפוף לשני תנאים: 1. תשלום הוצאות בסך 3,000 ₪ למשיב בתוך 30 יום, ו-2. הפקדת ערבות בסך 20,000 ₪ אצל בית המשפט. בהתקיים תנאים אלה, יבוטל פסק הדין והמבקשים יוכלו להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום. אם לא, פסק הדין יישאר על כנו, והמבקשים יישאו בהוצאות הבקשה.