ת"א 1068/96

תקציר

התובעת, זקן, רכשה מבנה באוקטובר 1988 כדי להשתמש בו למטרות מסחריות. עם זאת, בשל בניית רמפה סמוכה על ידי הנתבע רג'ואן, עד לגבול המגרש שלו, הבניין יכול היה לשמש רק למטרות תעשייתיות. הרמפה נבנתה על פי היתר שהונפק על ידי עיריית ירושלים. זקן תבע את רג'ואן ואת העירייה על נזקים, בטענה שהם פעלו בחוסר תום לב והפרו את חובותיהם החוקיות, שכן הרמפה חסמה את שדה הראיה של הבניין, הטילה צללים וחסמה אור ואוויר. בית המשפט מצא את שני הנתבעים אחראים לנזקים. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה במתן היתר בנייה בלתי חוקי ולא עצרה את הבנייה הבלתי חוקית, תוך גרימת נזק לזקן. בנוסף, רג'ואן פעל בחוסר תום לב, הטעה את רשויות התכנון והפר שוב ושוב צו הריסה. בית המשפט הורה לרג'ואן לשלם לזקן 50% מהרווחים שנבעו מהקמת הרמפה עד להתאמתה לתוכנית המאושרת. בנוסף, חויבו רג'ואן והעירייה לשלם לזקן את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שלו, בחלוקה לפי מידת אחריותם. לעירייה הוטלו 70% אחריות, ואילו רג'ואן נשא ב-30% הנותרים.