ע"פ 1281/06

תקציר

בית משפט השלום הרשיע את המשיב בשורה של סעיפים של תקיפת אשתו וגזר עליו 48 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 22 חודשי מאסר בפועל והשאר מאסר על תנאי, החופפים למאסר מותנה קודם של 22 חודשים. המדינה ערערה וטענה כי העונש קל מדי, וכי שגה בית משפט קמא בכך שהחיל את מלוא המאסר על תנאי במקביל. ערכאת הערעור נענתה וקבעה כי מעשיו של המשיב כלפי אשתו היו חמורים ואלימים, וכי החלת מלוא המאסר המותנה החמיצה בד בבד את תכלית הענישה. במקום זאת, קבע ערכאת הערעור כי יש לרצות 8 חודשים מתוך המאסר המותנה הקודם ברצף, ואת 14 החודשים הנותרים במקביל, כך שבסך הכל יוטלו 30 חודשי המאסר, בניכוי תקופת המאסר. בנוסף, אישר בית המשפט לערעורים את קביעתו של בית משפט קמא בדבר חודש מאסר בגין אי תשלום חובות כספיים, שירוצו ברצף אם המשיב לא ישלם את הסכום הנקוב בתוך פרק הזמן שקבע בית משפט קמא. ערכאת הערעור בחרה שלא להטיל קנס או להורות על פיצויים, בשל חילוט הערבויות ותקופת המאסר הקצרה. המשיב נכח יחד עם בא כוחו בעת מתן פסק הדין.