ס"ע 50566-12-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש עובד נגד מעסיקיו – הנתבעים 1 ו-2 – ובעל השליטה בהם, הנתבע 3, בגין תשלומים שונים המגיעים לו לכאורה על פי דיני העבודה לאחר סיום העסקתו. הנתבעים תבעו מנגד פיצוי בגין גניבה לכאורה של סולר על ידי התובע. בית המשפט פסק לטובת התובע ברבות מטענותיו. בית המשפט קבע כי התובע פוטר מעבודתו ולכן זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, פדיון דמי הבראה ופיצוי בגין היעדר ביטוח פנסיוני. הנתבעים לא הוכיחו את הגניבה הנטענת בתביעה שכנגד ולכן היא נדחתה. כמו כן, החליט בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות על נאשם 3 יחד עם נתבעים 1 ו-2. נמצא כי הנתבע 2 הוקם על מנת להמשיך את עסקיו של הנתבע 1 תוך התחמקות מנושים, והתובע לא היה מודע להעסקתו הנטענת אצל הנתבע 2. באשר לדין החל, קבע בית הדין כי צו ההרחבה לתעשיית המתכת אינו חל על יחסי העבודה של התובעת עם הנתבעות 1 ו-2. במקום זאת, צו הארכת הפנסיה הכללי חל משנת 2008 ואילך. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סכומים שונים בגין הפיצויים האמורים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מתאריכים ספציפיים. לתובע נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.