ת"פ 3100/07

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה של חבלה בכוונה לבצע מעשה תוקפנות, יחד עם אחיו זיאד ואחרים, בשל חשד למעורבותו של המתלונן באירוע בו נדקר הנאשם בפניו. התוקפים רעולי הפנים, בהם הנאשם וזיאד, חסמו את רכבו של המתלונן, הכו אותו ודקרו אותו במוט ברזל ובסכינים, תוך שהם גורמים לו לחבלות חתך מרובות. המתלוננת נזקקה לאשפוז. זיאד נעצר ונידון ל-10 חודשי מאסר במסגרת עסקת טיעון. הנאשם, שהכחיש את מעורבותו, נעצר שנה לאחר מכן והורשע לאחר הליך הוכחות. שירות המבחן ציין את קשייו של הנאשם בהתפתחותו הרגשית ובחיי היומיום, וכן את בעיותיו בהערכת השלכות מעשיו. התביעה ביקשה לגזור עליו שנתיים מאסר בפועל, ואילו ההגנה ביקשה להקל בעונש בשל היעדר עברו הפלילי של הנאשם ונסיבות המקרה. השופט הכיר באלימות ובכוונה תחילה לבצע את העבירה, והדגיש את הסכנה בשימוש בסכינים ואת הצורך בהרתעה. עם זאת, השופט שקל גם את עקרון האחידות בגזר הדין ואת העובדה שזיאד קיבל הסדר טיעון. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי, תוך התחשבות גם בסלחנות בין המשפחות והימנעות מלהורות על פיצוי כספי כלשהו.