תא"ק 2114-08-07

תקציר

התובע, איש עסקים ובנקאי לשעבר, תבע את עורך דינו, הנתבע, להשבת כספים בסך 1,124,327 דולר שלטענתו גנב הנתבע מחשבונות הבנק שלו בשוויץ בין השנים 2001-2003. לנתבע ניתן ייפוי כוח לניהול חשבונו של התובע על מנת למנוע הפסדי שער בעת העברת כספים לישראל. התובע האשים את הנתבע בזיוף חתימתו על מספר מסמכים וגניבת כספו, ואילו הנתבע טען מנגד כי התובע הוא בעל דין והחתימות אמיתיות. עוד טען הנתבע כי חלק מהכספים היו הלוואות, אחרים היו החזרים וחלקם היו שכר טרחתו והוצאותיו. בית המשפט מצא את עדותו של התובע כי החתימות זויפו כמהימנה יותר, שכן בגרסת הנתבע היו סתירות רבות. כמו כן, חוות הדעת הפורנזית של המומחה תמכה בטענת התובע כי המסמכים זויפו. בית המשפט מתח ביקורת גם על היעדר תיעוד של הנתבע לשכר טרחתו והוצאותיו, ועל הסבריו הבלתי סבירים להלוואות ולתשלומים. עם זאת, בית המשפט מצא את עדותו של התובע בלתי אמינה באותה מידה, שכן הוא הכחיש בתחילה ולאחר מכן שינה את גרסתו לגבי חתימתו על המסמכים. התובע גם לא סיפק כל הסבר סביר לאי מעקב אחר פעילות חשבונו, דבר שהיה חריג עבור בנקאי לשעבר. בית המשפט הגיע למסקנה כי על הנתבע להשיב לתובע את כל הכספים למעט 6,462 דולר שניתנו כדין כשכר טרחה עבור שירותיו, שישולמו בתוספת ריבית מיום התביעה. כמו כן חויב הנתבע בתשלום אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.