ע"א 209/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוזה למכירת מכונת פלסטיק בין סטארפלסט תעשיות לבין חברת סוליפלסט בע"מ, המיוצגת על ידי מנהליה, מר שמחוני אברהם ומסעוד (המערערים). החוזה הופר בשל דרישת המוכרים לערבות בנקאית, שלא הייתה חלק מההסכם הראשוני, מה שהוביל את הרוכשים לרכוש את המכונה במקום אחר. השאלה המרכזית הייתה האם המערערים נושאים באחריות אישית להפרה. בית המשפט העליון פסק לטובתם, בקובעו כי חתימתם על החוזה, שבה צוין במפורש שם החברה, אינה מעידה על אחריות אישית, מה גם שהם היו מוסמכים לחתום בשם החברה. יתר על כן, היעדר חותמת החברה, בניגוד לתקנות, לא הטיל בדיעבד אחריות אישית על הדירקטורים אם החברה אישרה את פעולותיהם, כפי שעשתה במקרה זה. עוד הסכימו השופטים כי הנתבעים לא הוכיחו כי התובעים לא הצליחו להפחית את נזקיהם ואישרו את הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבים לשלם למערערים 100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט ש' נתניהו, השופט א' ברק והשופט ד' לוין הסכימו פה אחד עם פסק הדין.