בר"ע 39332-04-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על החלטת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה. המבקש ביקש פסק דין שיבטל את החלטת הוועדה בעניין אחוזי הנכות שלו, ובית המשפט קיבל אותה באופן חלקי. הוועדה התעלמה מחלק ניכר מהמסמכים הרפואיים של המבקש ובמקום זאת ביססה את החלטתה על בדיקה קלינית משלה. זאת, קבע בית המשפט, בטעות משפטית. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי ראוי להחזיר את התיק לאותה ועדה לדיון חוזר, ודחה את טענת המבקש כי יש צורך בהרכב חדש. הוועדה הונחתה לבחון את הרשומות הרפואיות ולקבוע אם ניתן לשנות את מסקנתה הקודמת. השופטת, במקרה זה, השופטת א.א., הדגישה את סמכותה של הוועדה בקביעת ממצאים רפואיים ואת האופן הסביר שבו התנהלו. יתר על כן, השופט התייחס לפסיקות קודמות כדי להצדיק את החזרת התיק לאותה ועדה, וקבע כי רק במקרים נדירים יש להקים הרכב חדש. השופט א.א. התייחס גם לטענות המבקש בדבר הקשר בין הוועדות הרפואיות לבין המוסד לביטוח לאומי, והכיר בניגוד-עניינים הפוטנציאלי אך בסופו של דבר דחה אותו כעילה למינוי הרכב חדש במקרה זה. ההחלטה התקבלה ללא צורך בתגובת המשיב, ומשכך נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין הקודם.