ת"צ 2460-06-17

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה הייצוגית ואת תביעתם האישית של התובעים, וקובע כי חוזה הביטוח בין הנתבעת ללקוחותיה אינו תקף משום שלנתבעת לא היה הרישיון הנדרש לפי חוק הפיקוח. לפיכך החוזה בטל ועל הנתבעת להשיב את הפרמיות ששולמו על ידי הלקוחות שלא קיבלו שירותים משפטיים בהתאם לחוזה. השופט קובע כי הנתבעת התעשרה שלא כדין מלקוחות אלה ועליה לשלם פיצויים, בסך כולל של 2,755,837 ₪. התובעים, שייצגו בהצלחה את הקבוצה הייצוגית, זוכים בדמי שכירות מצטברים בסך 551,167 ₪ ופיצוי בסך 110,233 ₪, שישולמו על ידי הנתבעת. הקבוצה, המוגדרת כמי שהתקשרה עם הנתבע בחוזה לקבלת שירותים משפטיים הקשורים לתאונות דרכים ותאונות דרכים בשלוש השנים שקדמו לתביעה ולא קיבלה שירותים אלה, זכאית להשבת הסכומים המדויקים ששילמה כפרמיות, בניכוי עלויות התקורה שנגרמו לנתבעת, שמסתכם ב-2,094,437 שקל. בפני הנתבע עומדות שתי אפשרויות להחזר סכום זה: להחזיר לכל חבר קבוצה את תשלומי הפרמיה המדויקים שלו או לחלק את סכום ההשבה הכולל שווה בשווה בין חברי הקבוצה. כמו כן, השופט מורה לנתבע למסור לעורך הדין של התובעים ולבית המשפט רשימה של כל חברי הקבוצה הזכאים ופרטי ההחזר שלהם, בצירוף תצהיר ודו"ח של רואה החשבון המבקר של החברה, עד למועדים שנקבעו. כל הכספים שנותרו לאחר ההחזרים יועברו לקרן לניהול סיוע מבוזר. בקשת התובעים להרחיב את התביעה הייצוגית כך שתכלול גם את מי שהתקשרו עם הנתבע לאחר הגשת התביעה, נדחית, שכן היא הועלתה בשלב מאוחר מדי בהליך המשפטי. השופט מדגיש את חשיבות האכיפה האזרחית במקרים של הפרות מתמשכות של החוק, ומציין כי התוצאה ממשיכה את הלך הרוח של בית המשפט העליון במקרה דומה, תוך איזון בין הגנה על צרכנים לבין הרתעה מפני פרקטיקות ביטוח בלתי חוקיות.