מ"ת 9983-03-13

תקציר

השופט החליט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. החלטה זו מבוססת על מספר גורמים. ראשית, השופט סבור כי די בתשתית הראייתית לבקשה. בכלל זה, התבטאויותיו של קטין שנכח בזירה, המפלילות את המשיב, וכן ראיות DNA שנמצאו על כובע שנתפס בסמוך לזירת הפשע. דבריו של הקטין, אף שבתחילה חזרו בהם, עלו בקנה אחד עם פרטי העבירה כפי שנמסרו על ידי המתלוננים, והקנו להם אמינות. יתר על כן, השופט מכיר בראיות לכאורה התומכות באשמתו של המשיב, ומדגיש כי בשלב זה, תפקידו של בית המשפט אינו לקבוע אשמה מעבר לספק סביר אלא רק להעריך את סבירות ההרשעה. אופיו המסוכן של העבירה, יחד עם עברו הפלילי המשמעותי של המשיב, מדגישים את הצורך במעצר. השופט גם סבור כי אין זה סביר שניתן לסמוך על המשיב שימלא אחר אמצעים חלופיים כלשהם, בהתחשב באופי העבירה ובזלזול הקודם שלו בחוק. לבסוף, השופט מדגיש כי חומרת העבירה ומעשיו של המשיב בעבר מצדיקים את המשך מעצרו, ולפיכך מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום המשפט.