ת"א 4300/05

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של פסק שיקום ובהסדר נושים לעמותה. המבקש, נושה של העמותה, ביקש לבטל את פסק הבוררות וההסדר, בטענה שהם מתעלמים מתביעת החוב שלו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשת לא הגישה תביעת חוב כדין ולא הייתה צד להליך. לעמותה היו חובות משמעותיים לנושים אחרים, לרבות בנק לאומי, שקיבלו עדיפות על פני תביעת המבקש. גם טענות המבקש בדבר פגמים פרוצדורליים ופסילות נדחו, שכן בית המשפט מצא כי ההליכים כדין. פסק השיקום מינואר 2005 נחשב למעשה גמור, שלא ניתן לבטלו, במיוחד כאשר מדובר בצדדים שלישיים וחלף זמן. יתר על כן, טענותיו של המבקש כנגד החלטת פסק הבוררות היו חסרות בסיס, שכן חובות האגודה כלפיו יישארו בעינן. ככלל, הבקשה נדחתה, והסדר הנושים ופסיקת השיקום אושרו. נסיבותיו המיוחדות של המקרה הביאו את בית המשפט שלא לפסוק הוצאות.