בש"פ 1598/20

תקציר

בבקשה זו, בית המשפט העליון, בהחלטתה של כבוד הנשיאה א' חיות, דן בבקשה שהוגשה על ידי המאשימה (מדינת ישראל) להעברת מקום דיון בת"ד (תעבורה י-ם) 6347-11-19. ההליך המשפטי נפתח כנגד הנאשמת, גברת אנה שניידר, שהיא שופטת בדימוס שכיהנה בעבר בבית משפט השלום בירושלים. כתב אישום הוגש נגדה בעילה של גרימת תאונת דרכים. **הרקע לבקשה:** ההליך נפתח בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים עוד לפני שאותרה הנאשמת. משלא אותרה, הורתה השופטת ש' אורי זוכובציקי על מחיקת כתב האישום. רק לאחר מכן, במסגרת הניסיון לאתר את הנאשמת, נודע לבא כוח המאשימה כי הנאשמת היא שופטת בדימוס. מכאן, הוגשה הבקשה להעברת מקום הדיון, משיקולים של מראית פני הצדק והימנעות מניגוד עניינים, כך שהתיק יועבר למחוז שיפוט אחר. **עמדות הצדדים:** * **המאשימה:** טענה כי יש להעביר את מקום הדיון בשל מראית פני הצדק והימנעות מניגוד עניינים. * **הנאשמת:** טענה כי אין מניעה לקיים את הדיון בבית המשפט בו נפתח. היא ציינה כי כהונתה כשופטת הסתיימה לפני כשלוש שנים, ואינה מכירה את שופטי בית משפט השלום לתעבורה בירושלים. בנוסף, ירושלים היא עיר מגוריה, והעברת ההליך תסב לה אי נוחות משמעותית. **ניתוח משפטי והחלטת בית המשפט:** כבוד הנשיאה א' חיות, לאחר שעיינה בבקשה ובהתייחסויות הצדדים, דחתה את הבקשה להעברת מקום הדיון. נימוקי ההחלטה מתבססים על העקרונות הבאים: 1. **מראית פני הצדק:** בית המשפט בחן האם קיימים טעמים של מראית פני הצדק המצדיקים את הפעלת הסמכות להעברת מקום דיון, על פי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הסעיף קובע כי בית המשפט רשאי להעביר דיון מתאגיד שיפוט אחד לתאגיד שיפוט אחר, אם הדבר "דרוש לשם עשיית משפט או כדי למנוע עיוות דין". 2. **היעדר ניגוד עניינים או חשש למשוא פנים:** ההחלטה מדגישה כי כהונתה של הנאשמת כשופטת בירושלים הסתיימה לפני כשלוש שנים. הנאשמת עצמה טענה, ובא כוחה אישר זאת, כי היא אינה מכירה את מי משופטי בית משפט השלום לתעבורה בירושלים המכהנים כיום. לפיכך, בית המשפט לא מצא כי קיים חשש ממשי לניגוד עניינים או למשוא פנים מצד השופטים המכהנים בבית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר יצדיקו העברת הדיון. 3. **אי נוחות לנאשמת:** בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שירושלים היא עיר מגוריה של הנאשמת, וכי העברת ההליך תסב לה אי נוחות משמעותית. אמנם, אי נוחות זו כשלעצמה אינה מהווה שיקול מכריע, אך היא מחזקת את ההחלטה שלא להעביר את הדיון, במיוחד כאשר לא נמצאו טעמים מהותיים המחייבים זאת. **לסיכום:** הנשיאה א' חיות הגיעה למסקנה כי בנסיבות העניין, לא מתקיימים הטעמים המצדיקים את העברת מקום הדיון. הסתיימות כהונתה של הנאשמת כשופטת לפני מספר שנים, יחד עם אי-הכרותה את השופטים המכהנים כיום, מובילים למסקנה כי אין חשש אמיתי למראית פני הצדק או לניגוד עניינים. לפיכך, הבקשה נדחתה, וההליך ימשיך להתנהל בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, שבו נפתח.