ע"פ 7104/96

תקציר

המשיב, עובד בית אבות, הואשם באונס וביצוע מעשים מגונים במטפלת פגועה בשכלה בת 24 שעבדה אף היא בבית האבות. בכתב האישום נטען כי במספר הזדמנויות בשנת 1995 ביצע המשיב מעשים מגונים במתלוננת וכי ביום 9.1.96 כפה עליה יחסי מין ומעשה סדום. בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את המשיב מכל האישומים מחמת ספק סביר. המדינה ערערה על הזיכוי. ערכאת הערעור הסכימה עם זיכויו של בית משפט קמא מאשמת אונס ומעשה סדום, אך לא הסכימה עם הזיכוי מאשמת מעשה מגונה. ערכאת הערעור מצאה בעיות בשיטות החקירה של המתלוננת, אשר ייתכן שהשפיעו על גרסתה הנוקשה לאירועים. עם זאת, הגרסה המקלה שמסרה המתלוננת מיד לאחר האירוע נמצאה אמינה, שכן היא נמסרה ללא הדרכה וחוזקה במצבה הנפשי באותה עת. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי יש להרשיע את המשיב במעשה מגונה והחזירה את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין, חרף סתירות מסוימות בין כתב האישום לבין העובדות שהוכחו. השופט גולדברג הציע להרשיע את המשיב לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין. השופטים אור וזמיר הסכימו עם פסק הדין.