עש"מ 9345/05

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית הדין למשמעת לגזור את דינו של יועץ ראש הממשלה לשעבר, מר יואל חסון, שהורשע בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1)(2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963. עילות הערעור הן כפולות. ראשית, טוענת המדינה כי גזר הדין פגום מיסודו משום שהוא ניתן על ידי הרכב חסר של שניים, ולא על ידי פאנל מלא של שלושה הנדרש בחוק. שנית, המדינה טוענת כי אמצעי המשמעת שהוטלו על מר חסון אינם מספיקים ויש להחמירם. בא כוח המשיב טוען, כי הליכי בתי הדין המשמעתיים בהרכב חסר הוכרו בדין ובפסיקה, וכי לראש בית הדין שיקול דעת להחליט אם יש הצדקה לדיון בהרכב חסר. כמו כן, יש לקיים את הסכמת המשיב להישפט על ידי הרכב חסר, על פי עקרון "הבטלות היחסית". בית הדין קובע כי עונשו של בית הדין למשמעת אכן נפל פגם, שכן הוא הוטל על ידי הרכב חסר, בניגוד לחוק המשמעת. החוק מתיר לקיים דיונים בהרכב חסר רק בנסיבות מסוימות, וגזר הדין חייב תמיד להינתן בהרכב מלא. פרשנותו המילולית של החוק נתמכת בכוונת המחוקק, בדינמיקה של קבלת החלטות בהרכב של שלושה מול שניים, ובחשיבותו של ההליך המשמעתי בהבטחת עצמאותו ואופיו הא-פוליטי של שירות המדינה. הסכמת המשיב להישפט על ידי הרכב נעדר אינה תקפה, שכן היא אינה מוכרת בחוק כמקור סמכות פרוצדורלית. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שגזר הדין ניתן לפני למעלה משנתיים, והמשיב פרש מאז משירות המדינה. בית המשפט מוצא כי סוגיית הפגם צריכה להביא לביטול גזר הדין, אך הדיון שנערך להכרעת הדין, כמו גם פסק הדין עצמו, תקפים. לפיכך, הערעור מתקבל, גזר הדין מבוטל, והעניין מוחזר לבית הדין המשמעתי להטלת עונש חדש על ידי הרכב מלא. לנשיא בית הדין שיקול דעת אם לקיים דיון חדש בצעדים המשמעתיים.