ע"פ 2955/94

תקציר

הערעור, שביקש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לזיכוי מחמת ספק סביר בדבר אשמתו של המשיב מס' 2, א.כ., נדחה. פסק דינו של השופט גולדברג, שעמו הסכים השופט א', הדגיש את נדירות התערבותה של ערכאת הערעור בענייני הערכת הספק של בתי המשפט הפרוצדורליים. במקרה דנן, הספק נגע לידיעתו של המשיב על "תרגיל שיווקי" הכרוך בסבב כספים. השופט גולדברג הגיע למסקנה כי הערכתו של בית המשפט המחוזי, שהובילה לזיכוי, הייתה פתוחה לביקורת סבירה, אך בסופו של דבר הציבה שאלה רחבה מדי. שאלת המפתח הייתה צריכה להיות ממוקדת יותר, במטרה לקבוע האם המשיבה ידעה שתעודות הביטוח נקבו בשמה של רותם, ולא של אושיות, כמבטחת. מהראיות עולה כי ידיעתו של המשיב על עובדה זו אכן הייתה מעבר לכל ספק סביר. עם זאת, השופט י' קדמי, בדעה חולקת, סבר כי יש לקבל את הערעור. לטענתם, מעשיו של המשיב, ובמיוחד התנגדותו לעסקאות מסוימות, מעידים על מודעותו לכך שאושיות אינה המבטחת. יתר על כן, חריגתו של המשיב מהנהלים המקובלים ו"העלמתו עין" מפרטים מכריעים הוכיחו את שותפותו להונאה. עם זאת, דעת הרוב של השופט גולדברג והשופט א' קבעה אחרת, מה שהוביל לדחיית הערעור ולהשארת הזיכוי על כנו.