עב"ל 470/08

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה לאחר שקילה מדוקדקת של הראיות והטיעונים שהוצגו. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר מצא סתירות מהותיות בעדויות ובראיות שמסרו הן המערערת והן על ידי העדים התומכים בה. סתירות אלה הפכו את טענות המערער לבלתי אמינות. בית המשפט הדגיש את העיקרון המשפטי הקבוע לפיו אל לערכאת ערעור להתערב בהערכת מהימנותה ומשקלה של הראיה. הסוגיה המרכזית במקרה זה הייתה שאלת התושבות לצורך זכאות לגמלה. נטל ההוכחה היה מוטל על המערערים להוכיח כי המנוחה חזרה להתגורר במדינת ישראל טרם מותה. מאחר שהמנוחה התגוררה מחוץ לישראל עד שנת 1990, והמערערים לא הביאו ראיות מהימנות לחזרתה, תביעתם נדחתה. בית המשפט לא מצא כל טעות משפטית המחייבת התערבות ואישר מחדש את פסק דינו של בית הדין האזורי על פי התקנות הפרוצדורליות הרלוונטיות. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, והחלטה זו ניתנה שלא בנוכחות הצדדים.