ע"א 2898/04

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור, בהסכמתו עם פרשנותו של בית משפט קמא למונח "בניה נוספת" בהסכם, לטובת המשיבים. השופטים מצאו כי לשון התקנון מאפשרת שתי פרשנויות סבירות, ובמקרה זה, התכלית הסובייקטיבית העומדת מאחורי התקנות תומכת בפרשנותם של המשיבים. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענות המערערים המבוססות על סעיפים 13 ו-55(ב) לחוק המקרקעין חסרות תוכן, שכן היכולת לבנות על הקרקע והפוטנציאל למכירת דירות חדשות כיחידות נפרדות הן שתי סוגיות נפרדות. האחרון יהיה כפוף לחוקי הקניין והתכנון אם וכאשר יגיע הזמן. עוד הדגישו השופטים כי החלטות ביניים שניתנו לשימור הסטטוס קוו בהליכים קודמים אינן מהוות הכרעה לגופו של עניין. לפיכך, ההחלטה הקודמת ליתן צו ארעי השומר על הסטטוס קוו אינה מעידה על דעתו של בית המשפט באשר לפרשנות הנכונה של התקנות. כל צד יישא בהוצאותיו, והמערערים יכסו גם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים, בסך 25,000 ₪ + מע"מ.