ת"א 39660-03-16

תקציר

בית המשפט קבע כי על המדינה לפצות את התובעים בגין אדמתם המופקעת, בהתאם לפקודת הקרקעות. מטרת הפיצוי היא לשקם את מצבם הכלכלי של התובעים טרם ההפקעה. הפיצוי הבסיסי הוא שווי השוק של הקרקע, הנקבע על ידי בחינת עסקאות וולונטריות דומות. אם יש עיכוב בתשלום הפיצויים, מתווספים נזקים "פוריים". התובעים זכאים לבחור בדרכי פיצוי חלופיות, לרבות פיצוי נומינלי בגין "דמי שכירות אבודים". האחרון מחושב על בסיס הערך השנתי של הקרקע, הנגזר מייעודה ומהשימושים הפוטנציאליים שלה. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, שהציע תשואה שנתית של 5% על שווי הקרקע, תוך שהוא דוחה את טענות המדינה וראיותיה. בית המשפט אימץ גם את הערכת המומחה של הקרקע, ומצא אותה אמינה ומפורטת. המדינה חויבה לשלם לתובעים 5% דמי חכירה שנתיים על שווי הקרקע, שיחושבו ממועד תפיסת החזקה ועד לפסק הדין, בצירוף 20% שכר טרחת עורך דין. פסק הדין מבטיח כי התובעים יקבלו פיצוי הוגן בגין אדמתם המופקעת, תוך תמריץ תשלומים במועד על ידי המדינה.