ס"ע 7204/09

תקציר

בית הדין קיבל ערעור על החלטת ועדת הערר של לשכת התעסוקה. המערערת, בעלת תואר בעיצוב ועבדה בעיצוב אירועים, הגישה בקשה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי לאחר שהכנסתה ירדה משמעותית. במסגרת בקשתה הסכימה לקבל כל עבודה. היא הופנתה לראיון עבודה בחברת כוח אדם לתפקיד עובדת מאפייה בסופרמרקט, אך נרשמה כלא מתאימה מכיוון שיש לה עבודה אחרת והיא לא פנויה למשמרות. כתוצאה מכך נמנעה ממנה הבטחת הכנסה. המערערת טענה כי היא לא סירבה לעבודה והייתה מחויבת לקבל כל עבודה. היא גם הבהירה כי שאלות המראיין היו מובילות והמראיין הוא זה שהגיע למסקנה שהתפקיד אינו מתאים לה. ועדת הערר דחתה את ערעורה, אך בית המשפט פסק לטובתה לאחר שמיעת עדותה ובחינת הראיות. לבית המשפט יש את הכוח והאחריות להתעמק במחלוקות עובדתיות ולהכריע לגופן, במיוחד כאשר מדובר בזכויות סוציאליות כדי להבטיח סטנדרט מינימלי של קיום. במקרה דנן דנה הוועדה בזכותו של המערער להבטחת הכנסה בדיון חסר ההרכב הנדרש. גרסתה של המערערת לאירועים הייתה אמינה, ובית הדין לא מצא סיבה לפקפק בתיאורה את ראיון העבודה. בית המשפט גם הטיל ספק בחזקת התקינות הנתונה לרישום מעסיק, במיוחד כאשר המעסיק הוא חברת כוח אדם בעלת פוטנציאל לניגודי עניינים. ברישום החברה צוין כי המערערת אינה מתאימה, ולא שהיא סירבה לתפקיד. החובה החוקית על המערערת לעשות מאמץ כן לקבל כל עבודה אינה מחייבת אותה לתת תשובות שגויות. החלטת ועדת הערר הייתה שגויה, ובית המשפט ביטל אותה, ביטל את סירוב הרישום והחזיר למערער הבטחת הכנסה.