ע"פ 45318-08-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על הרשעה בהעלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין. המערער, נהג מונית בנתב"ג, הורשע בהעלבת פקיד האחראי על אכיפת חוקי התנועה בשדה התעופה. הדיון נסב סביב קבלת עדות התביעה ומשקלן של הראיות. בית המשפט ציין כי בדרך כלל קשה לערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים של בית המשפט הפרוצדורלי. עדותו של המתלונן נמצאה אמינה, ובית המשפט לא מצא סיבה לפקפק בגרסתו. גם טענת ההגנה כי חקירתם הנגדית נקטעה נדחתה, שכן בית המשפט ראה בה מקיפה ומפורטת. בהמשך למהות העבירה, הפנה בית המשפט לפרשת אונגרפלד לצורך המבחנים המצטברים לתחולת העלבון: מבחן תוכן ומבחן הסתברותי. על פי מבחנים אלה, עלבון כרוך בביטוי שלילי הפוגע קשות בכבוד האדם ובערכי הליבה עליהם מושתתת סמכותו של עובד ציבור. במקרה דנן, הערתו של המערער, "היטלר", נחשבה להתבטאות חמורה ופוגענית, הפוגעת בכבודו של המתלונן ועלולה לפגוע בתפיסת הציבור אותו ואת המערכת אותה הוא מייצג. בית המשפט בחן גם את סוגיית הענישה, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות שונות הקשורות לעבודתו כנהג מונית. בהתחשב בנסיבות, החליט בית המשפט כי יש מקום להפחית את תקופת המאסר שהטיל עליו בית משפט קמא. במקום ששת חודשי המאסר שנגזרו עליו, ירצה המערער 45 ימי מאסר בפועל באמצעות עבודות שירות. שאר העונשים נותרו ללא שינוי. השופטים יורם צלקובניק, דנה מרשק-מרום ודרור ארד-איילון הסכימו עם ההחלטה.