ב"ל 30934-05-22

תקציר

הכרעת הדין במקרה זה עניינה בפסק דין לטובת מערער שהגיש ערעור על החלטת ועדה רפואית בעניין פגיעתו בעבודה. בית המשפט מצא כי הוועדה הרפואית לא קיימה את ההוראות שנקבעו בפסק דין קודם, אשר הורה לוועדה לבחון מחדש החלטה בהליך הכרה ולדון בהשפעתם של גורמים נוספים על מצבו של המערער. לגופו של עניין, הוועדה לא ביססה את קביעתה על נתוניו האישיים של המערער ובמקום זאת הפנתה לספרות רפואית כללית, והפכה את החלטתה לשרירותית ובלתי סבירה. בשל פגם משפטי זה, קיבל בית המשפט את הערעור והורה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה). ועדה זו תדון מחדש בהחלטת הוועדה הרפואית בדרג ראשון מבלי להתייחס להחלטות קודמות או לפסיקה זו, למעט החלק האופרטיבי. הם ידבקו בפסק דין סומך וימסרו החלטה מפורטת ומנומקת המבוססת על נתוניו הספציפיים של המערער בתוך לוח זמנים מוגדר. בנוסף, חויב המשיב (המוסד לביטוח לאומי) לשלם את הוצאות המערערת, ונמסר לשני הצדדים על זכותם להגיש בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.