בד"מ 8/02

תקציר

בית הדין המשמעתי הרשיע עורך דין בעבירות אתיות חמורות לפי סעיפים 53 ו-61 לחוק לשכת עורכי הדין לאחר שניסח הסכם פירוק שיתוף לשני אחים שהיו שותפים ולאחר מכן ייצג אח אחד נגד השני, ובכך יצר ניגוד עניינים. כמו כן, הורשע הפרקליט בכך שהשתתף בשיחה על ביצוע פעולות חקירה בלתי חוקיות, לרבות האזנות סתר ופריצה לחדרים, ונתן הוראות לביצוע עבירות אלה, תוך הפרת חובתו האתית של הפרקליט כלפי לקוחותיו. בית המשפט דחה את טענתו המקדמית של עורך הדין כי יש לדחות את התביעה בשל אי סדרים פרוצדורליים, וקבע כי ללשכת עורכי הדין היו סיבות מוצדקות לעיכוב בהגשת התלונה וכי עורך הדין לא הצליח להוכיח אחרת. בסוגיית קבילות הראיות קיבל בית המשפט תמליל והקלטה של שיחה בין עורך הדין לאחרים, וקבע כי התביעה עמדה בתנאים הנדרשים לקבילותם. בית המשפט קבע כי השתתפותו של עורך הדין בשיחה על ביצוע מעשים בלתי חוקיים מהווה ניסיון לקשירת קשר ושידול לביצוע עבירות אלה. עם זאת, מאחר שבית המשפט מצא כי העד, שנכח בפגישה והקליט את השיחה, קשר גם הוא קשר קשר עם עורך הדין, מדובר בעבירה של ניסיון קשירת קשר ולא של קשירת קשר ממשית. רוב בית המשפט הרשיע את עורך הדין באישומים והטיל עליו עונש חמור, הכולל 14 חודשי השעיה - 8 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי - וקנס של 5,000 שקל לטובת לשכת עורכי הדין. פסק הדין פורסם מבלי לנקוב בשמו של עורך הדין. אחד השופטים הוסיף את חוות דעתו, מסכים עם החלטת הרוב ומדגיש את חשיבות השמירה על כבודו ואמינותו של מקצוע עריכת הדין.